את קיבוץ להב הקימו חברי תנועת השומר הצעיר לפני 69 שנים. שניים מהמייסדים התראיינו לאתר אשקלון נט וסיפרו איך הגיעו חזירים לקיבוץ להב, ולאן הדבר התגלגל משם, כיצד היו מתקלחים בנגב כשמסביב אין יישובים ומים, ומה הם עוד זוכרים מאותם ימים.
"בשנת 51 התגייסנו לנח"ל והגענו לקיבוץ דן. חיפשנו מקום להקים קיבוץ באזור, התלבטנו בין מספר מקומות ובסוף המדינה החליטה ליישב אותנו הרחק משם בנגב, למרגלות הרי חברון, מאות מטרים מהגבול הירדני. היינו ישוב בודד בשטח שבין עומר לבית גוברין, באזור שכונה 'המערב הפרוע' בגלל המסתננים הרבים שהיו מבריחים מהגבול. היינו צריכים להיות גיבורים בלי שעברנו שום הכשרה צבאית, אלא הכשרה מאוד קלה של הנח"ל", מספר עוזי חלמיש, אחד מוותיקי הקיבוץ.
עקיבא לב-רן משתף גם הוא בזיכרון משעשע: "בשבועות הראשונים לא היה מקור מים בלהב, ונאלצנו להביאם מעומר, שהיה אז יישוב חקלאי שלא התרומם, המים הגיעו במיכל גדול שנגרר על ידי טרקטור, ולא התקבל על הדעת שנרחץ במי השתייה שהיו במשורה. בכל זאת, היה חם, הזענו, התמלאנו אבק, והיינו חייבים להתרחץ. החלטנו לרחוץ במי הבאר. באחת הפעמים, לאחר שכל הבנות הסתבנו, נקרע החבל והדלי נפל לבאר. מה עשו הבנות? התנגבו, התלבשו, חזרו לקיבוץ והשלימו את הרחצה בתוך כיור המטבח".
