התרבות בקיבוץ להב פורחת כבר תקופה ארוכה. אנשי הקיבוץ, מבוגרים וילדים, נהנים משלל פעילויות מעשירות ומהנות, שתורמות להווי, לגיבוש ולמצב הרוח הטוב. מי שאחראי במידה רבה לקפיצת המדרגה הזו הוא יאיר רן-פלד. "לפני שנה בערך, אדוה כץ-שכטמן ואני לקחנו על עצמנו את התרבות. היה שילוב של כמה דברים", סיפר רן-פלד.
מה הדבר הכי משמעותי שגרם לקפיצת המדרגה?
"הדבר המשמעותי ביותר הוא שהיינו אחרי הקורונה. היה צורך קהילתי של אנשים להיפגש ולהתנדב ולעשות שהצטבר וגדל. הקיבוץ גדל מבחינה דמוגרפית, נבנו שכונות חדשות, אנשים התמקמו והיו פנויים יותר לצאת החוצה לאחר שהסתיימה הבנייה. הצטרפו כוחות חדשים שלא היו חלק מהקיבוץ ומההווי והקהילה. המזכיר איתן שחר שם דגש על הצד התרבותי מאז שנכנס לתפקידו. אני חבר חדש ואדוה היא בת הקיבוץ ולקחנו את זה ביחד. זה חיבור של מסורת והיכרות עם מה שנהוג. יש רוח צעירה ויזמית. כל הדברים האלה ביחד הבשילו לשנה של עשייה. לזה אפשר להוסיף שאנחנו חוגגים 70 שנה לקיבוץ, שזו גם סיבה למסיבה".
איזו דוגמה אתה יכול לתת?
"אנחנו משתדלים לשמור על מסורות. אפשר לקרוא לזה לעדכן מסורות. למשל בליל הסדר זה לא משהו שממש מתאים מבחינה מסורתית. בקיבוץ החדש רוב המשפחות אוכלות בבית ולא בחדר האוכל. מצד שני, לוותר על אירוע כזה קהילתי ומשמעותי, זה ויתור גדול מאוד. עשינו התאמה בכך שחגגנו ביחד את החג השני. לקחנו מסורות שנהוגות בליל הסדר, מהחג הראשון, שילבנו אותן בארוחת החג השני וזו הייתה הצלחה גדולה. דוגמה לשילוב של ישן וחדש".
לאחרונה צוינו בקיבוץ אירועים כמו שנת מצווה ויום הילד והילדה.
"נכון, זה גם מראה כמה הקהילה גדלה. אם לפני כמה שנים היה אפשר לעשות אירוע בו כולם נמצאים בבריכה, עכשיו זה כבר צפוף ועושים התאמות ואירוע בשני מוקדים. הוותיקים והוותיקות מביאים את הנכדים שלהם. החזרנו אירועים שהיו נהוגים פעם ולא קרו בקורונה. האירוע שהיה ביום העצמאות עם שירים בלייב על הבמה לזכרו של יורם טהרלב. פתאום אתה רואה על הבמה אנשים שלא כולם מכירים כי הם חברים חדשים, ביחד עם חברים ותיקים. התרבות היא מקום לחיבור בין הקיבוץ הישן לקיבוץ החדש. מקום של קליטה והתחדשות. כולם מתנדבים שמשקיעים שעות, אפילו על חשבון ימי עבודה. זה לא מובן מאליו".
